התוכנית "שומעים הקול – קידום הנגישות והשימוש בטכנולוגיות שמיעה לאנשים לקויי שמיעה" הוגשה למוסד לביטוח לאומי על ידי עמותת שק"ל בשיתוף עם עמותת בקול. שני הארגונים זיהו את הצורך בהעלאת מודעות לצורכיהם של אנשים עם לקות שמיעה ובמתן ידע על האפשרויות הטכנולוגיות הקיימות כיום לשיפור השמיעה, אשר יכולות לתרום תרומה של ממש לשיפור איכות חייהם. התוכנית פנתה לאנשים לקויי שמיעה ומשפחותיהם, לאנשי מקצוע ולציבור הרחב.
התוכנית כללה ארבעה מרכיבים עיקריים:
- הדרכות קבוצתיות לקהלי היעד בידי קלינאיות תקשורת ואנשים כבדי שמיעה שעברו הכשרה מיוחדת;
- הקמה והפעלה של שני מרכזי תצוגה והדרכה קבועים בתל אביב ובחיפה;
- הקמת מאגר מידע באינטרנט ובו מידע על זכויות ועל אביזרים ושירותים לכבדי שמיעה ולקויי שמיעה;
- מסע הסברה באמצעי התקשורת השונים.
התוכנית פעלה כמפעל מיוחד מסוף שנת 2003 עד שנת 2007 וקיבלה סיוע מהמוסד באמצעות שתי קרנות: הקרן לפיתוח שירותים לנכים – שסייעה בהצטיידות ובשיפוץ המבנים שבהם פעלו מרכזי ההדרכה והתצוגה, והקרן למפעלים מיוחדים – שסייעה במימון כוח האדם, ההכשרות, חומרי ההדרכה והקמת מאגר המידע. עוד סייעו במימון התוכנית אגודת אשל-ג'יונט ועמותת מט"ב.
במסגרת התוכנית, קיבלו מאות אנשים במרכזי יום, במועדונים לקשישים ובמרכזי התצוגה הדרכות מהצוות בנוגע לשימוש באביזרי עזר שונים. חלקם קיבלו גם הדרכות פרטניות מקלינאיות תקשורת.
המרכיב הייחודי בתוכנית היה הכשרה של לקויי שמיעה לתפקיד מדריכים. המדריכים השתמשו בניסיונם האישי במפגשים עם קהלי היעד השונים וסייעו בהפחתת הסטיגמה בנוגע לשימוש במכשירי שמיעה ובטכנולוגיות נוספות הקיימות כיום בשוק. שירות הניתן על ידי אנשים עם מוגבלות למען אנשים דומים להם, במקרה זה לקויי שמיעה, מבטא במידה רבה את השינויים הרבים שחלו בעשור האחרון בארץ בכל הנוגע לזכויותיהם של אנשים עם נכויות לקבל בעצמם החלטות על חייהם. פיתוח זה מבטא גם כמה עקרונות חשובים באידיאולוגיה של תנועות הנכים בארץ ובעולם, כגון העצמה של אנשים עם מוגבלות, תמיכה של עמיתים והגברת הנגישות לשירותים באמצעות אספקתם על ידי אנשים עם מוגבלות – כל זאת במטרה לקדם ולהגביר את שילובם בחברה כאנשים עצמאיים ואוטונומיים. את התוכנית הפעילו צוותי היגוי וביצוע שליוו באופן שוטף את הקמת שני המרכזים בתל אביב ובחיפה. מרכזים אלה התווספו על המרכז שהוקם לפני כן בירושלים (בידי העירייה ובסיוע הג'וינט והמוסד לביטוח לאומי – בית זוסמן), שבו נבנה מערך שירותים מקיף לאוכלוסיית היעד. בסיום פיתוח התוכנית בתל אביב ובחיפה אומץ גם במרכז בירושלים המודל של מרכז תצוגה והדרכה, זאת נוסף על השירותים האחרים שפותחו בו.
ליווי התוכנית ופיתוחה בידי שני ארגונים בעלי מאפיינים ארגוניים שונים הוא אתגר עצום עבור השותפים. ארגון אחד – עמותת בקול – הוא ארגון צעיר למדי שהוקם בידי צרכנים והתמקד עד אז בעיקר בנושאי סינגור והסברה. הארגון האחר – עמותת שק"ל – הוא ארגון ותיק המפעיל שירותים לאוכלוסיות שונות עם מוגבלויות שונות בתחומים של דיור, פנאי ותעסוקה. לכל ארגון יש תרבות ארגונית שונה וייחודית ולפיכך היה צורך לאורך התוכנית ובאמצעות שיח מתמיד לגשר על הפערים כדי לאפשר את התקדמות התוכנית.
כיום מוסיפים מרכזי ההדרכה שפותחו בתוכנית לפעול בשלוש הערים הגדולות, ושירותי המידע, הייעוץ והליווי שפותחו הפכו לשירות שגרתי שמספקות העמותות המפעילות, שק"ל ובקול.